שר לשעבר וחבר
ביני לבין שיזף היה כבוד הדדי. הכרנו בכנסת ובעירייה, והטוטאליות שלו הורגשה לשני הצדדים: גם כשתמך וגם כשמתח ביקורת. הפעילות הכי חשובה שלו בעיניי הייתה הסיוע לחלשים ורדיפת הצדק שלו בלטה ברצונו להגן על ערביי יפו מפני הסתה בתקופת האינתיפאדה. אני זוכר היטב גם את הלחץ שהוא הפעיל עליי כדי לסייע להפועל תל-אביב באוסישקין.
מנחם שיתף אותי בחייו האישים, בעיקר בקשיים הבריאותיים. היו לו הרבה חברים כשהיה בריא, ופחות חברים כשחלה. כשנפגשנו בחודשים האחרונים לחייו הוא היה בכיסא גלגלים, נעזר במטפל ובמצב רוח לא טוב. אם הוא היה חי היום, אני מאמין שהוא יכול היה לעזור מאוד בקידום המאבק נגד הפגיעה בחופש העיתונות ובעצמאות בתי המשפט.