איש עסקים וחבר

כשאתי אשד הייתה דוברת משרד המשפטים, הצעתי לה לפתוח משרד יחסי ציבור ולובינג יחד עם מנחם. אשתי אפרת עבדה בזמנו אצל שיזף בכנסת. המשרד נפתח, והיו לנו כמה לקוחות גדולים כמו דובק ובזק בינלאומי. אני ניהלתי את המשרד, לא התעסקתי ביחסי ציבור.

כעבור כמה שנים, אתי אשד הלכה לדרכה, למנחם נמאס והסיפור הזה התפרק. מנחם כמו מנחם התנהל בכל מקום אותו דבר, במשרד ובבית. רוב הזמן הוא היה עסוק לסנן את ארי שמאי (חחח) שהתקשר אליו 24/7, הטריד אותו כל הזמן.

לעבודה הוא הגיע בזמנים שלו ובשעות שלו וב-90% מהזמן, הוא עסק בדברים שלא היו קשורים לעבודה בכלל. יחד עם זאת, כשהיה צריך, הוא נתן עבודה. בפעמים שבהן התאשפז, הוא התקשר לכל החברים. כולם התייצבו ובאו, גם בחורות יפות, בכלל, מנחם הקיף עצמו בבחורות יפות. הוא היה מלך במיטה. ידעתי שהוא נהנה מזה.

 לפני כ-20 שנה אפרת ואני חזרנו בתשובה, אולם המשכנו לשמור על קשר חברי עם מנחם, גם אחרי הקטיעה. הוא היה בן בית אצלנו, מאוד התעניין בחזרה שלנו בתשובה, והירבה לדבר על אביו שהיה ניצול שואה. נסענו יחד לטיולים, גם עם העוזרים שלו. הילדים שלנו זוכרים אותו לטובה, הוא היה נשמה טובה.