ציון אמיר

עו"ד וחבר

אנחנו בני אותו מחזור, מנחם נולד חמישה חודשים לפני. התחלנו ללמוד משפטים באותה שנה, הוא באוניברסיטת תל-אביב ואני בבר-אילן, אולם הוא עשה הפסקות. אני עשיתי התמחות שנתיים אצל עו"ד צבי לידסקי ז"ל, וכשכבר הייתי עו"ד, מנחם בא אליו לעשות את ההתמחות. בעצם הוא היה מתמחה שם מייד אחריי. זה היה ב-1982-1983.

צ'יזי הגיע לשם עם משקפיים מרובעים של פעם, קול צרוד, אינטליגנטי, ידען.  אני בעצם הייתי 'הבוס' שלו במשרד, אולם היה בו משהו מרדני מהרגע הראשון, לא עשה מייד מטלות שניתנו לו. הוא לא היה טרבל-מייקר, אבל פעם אחת הוא הרגיז אותי והגעתי לסיטואציה בכלל לא נחמדה איתו, אך זה מה שבנה את החברות בינינו. מאז נותרנו חברים טובים במשך הרבה שנים. עברנו יחד שנים נהדרות, טיילנו יחד.

בהמשך שיזף הפך לכתב של מקומון והוא היה כותב עלינו עורכי הדין, ועל הפעמים בהן יצאנו לבלות ולאכול יחד. באנו גם לבקר אותו באחת הדירות שלו ברחוב הירקון ליד הים. חלפו שנים וב-1994 או 1995 הוא התקשר ואמר שאני חייב לקחת אליי להתמחות חבר טוב שלו שהוא ממש מבריק, ואז ארי שמאי התגלה במלוא הדרו. בהמשך, אני לא בטוח אם זה היה ארי או שיזף שהתקשר ואמר שאני חייב לקחת את דנה מודן כמתמחה, בכל אופן היא לא עסקה במקצוע.

אחר כך שיזף עזב לגמרי את המקצוע, עסק ביחצ"נות, עזר לעזר וייצמן להיות נשיא ואז הוא גם חלה. לאחר הקטיעה הראשונה באתי לבקר אותו. הוא ישב בכיסא גלגלים ונעזר בפיליפיני, ליבי נשבר, לא הייתי מסוגל לראות אותו ככה.