לשעבר חניך וראש עיריית בת-ים

חכם, מצחיק, נאמן, טוטלי, אוהב, ככה אני רוצה לזכור אותו. הכרנו בכפר הירוק, מנחם היה מדריך של אחת הקבוצות. הוא היה אז סטודנט. אני זוכר איך הוא ארב למעשנים בשיחים.

הוא היה איש מיוחד במינו,  הוא היה יועץ פוליטי הכי טוב, הוא היה עורך דין עוד לפני שהפך לעורך דין וגם שופט מבלי שהיה שופט. בשיעור הראשון שלי בפוליטיקה אצל מנחם. הוא שאל אותי כמה אנשים מכירים אותי בבת-ים. אמרתי, 50%-60% מתושבי העיר מכירים אותי. הוא חשב שהרבה פחות. בסופו של דבר עשינו סקר וגילינו שכמו שמנחם חשב, פחות מ-3% מכירים אותי, אבל החדשות הטובות היו ש-85% מאלו שהכירו אותי, אמרו שיצביעו עבורי, אז מנחם הרוויח ארוחה ממני.

למנחם היו חושים טובים והוא היה מאוד חכם. הוא היה 'טיפוס', במראה ובגאיות שלו. כשהוא נבחר ליו"ר אגודת הלהט"ב, הוא היה צריך מישהו שיבוא איתו לטקס ביפו. באתי, תמכתי בו בשמחה. באותה תקופה התמודדתי על ראשות עיריית בת-ים, הייתי יו"ר האופוזיציה והפסדתי את הבחירות ב-300 קולות. כאשר נבחרתי הוא עבר להתגורר בבת-ים לתקופה מסוימת.

מנחם היה בעבורי אוזן קשבת ותמיד היה מוכן לעזור. בשבילי הוא היה כמו "נער החידות ממומבאיי", הוא פשוט ידע הכל, והיה לו מה להגיד על כל נושא. מנחם תמיד היה לטובתי, היה חבר אמת, חבר עד הסוף.