חברת ילדות

אני נתתי למנחם את שם המשפחה שיזף. זה היה בתיכון. לקחנו את שם המשפחה המקורי שלו, צ'יזבסקי, והתחלנו לשחק עם האותיות. וכך נולד שיזף.

היינו ממש צמד-חמד אז. גרנו קרוב זה לזו וכתבנו יחד. מנחם היה מאוד בולט בתיכון. הוא היה דברן, שמן, צעקן, עם קול צרוד מלידה, ולא בדיוק אהב ללמוד. הוא היה רכלן ופעיל פוליטי, והיה מאוד פעיל בשומר הצעיר. החיבור שלנו היה סביב היסטוריה ופוליטיקה. שנינו באנו מבתים של הורים שיודעים המון וקוראים המון. בתים פוליטיים, שם נשאו את דגל המהפכנות.

אני זוכרת את המטבח הקטן בבית הוריו. בית שדיברו בו פולנית ויידיש. לאמא שלו קראו אסתר כי היא נולדה בפורים. הייתה למשפחה חברה טובה בשם לובה. אישה בודדה, שהייתה ממש חלק מהמשפחה והכינה קרפלך מעולים. אני גם זוכרת את בני הדודים ממכבים.

כשהתחלקנו למגמות בכיתה ט', מנחם הלך למזרחנות ואחר כך לסוציולוגית. הוא ישב בספסל האחורי בכיתה ליד רון פונדק ז"ל. הם רבו כל הזמן אבל היו חברים טובים.

בכיתה י' או י"א הייתה לנו מורה מופלאה לתנ"ך, רחל ריף-טומולק, שלימדה אותנו בין היתר את סיפור איוב. בכיתה י"ב, מנחם ואני כתבנו מחזמר מופלא לסוף השנה על איוב. זה היה  עוד לפני שחנוך לוין כתב את המחזה שלו. דני הנדלסמן הלחין, עובד אפרת (שהיה צעיר מאיתנו) תופף, ודניאל רבינוביץ היה איוב.

היינו נורא נרגשים שכתבנו מחזמר, ואפילו רצינו ללכת לשבת בכסית, רצינו שיהונתן גפן שהיה אליל נעורינו, יגיד לנו שאנחנו טובים. לא בטוחה אם בסוף הלכנו לשם או לא. זה היה ב-1971-1972 לפני מלחמת יום-הכיפורים, והיינו הכי חכמים והכי יפים.

בסוף י"ב מנחם הצטרף לגרעין יפתח, לשל"ת המוקדם. היינו קבוצה מגובשת של חבר'ה מגבעתיים, חיפה ונתיבות. כשהיינו בצבא התכתבנו המון ולאחר שמנחם נפטר העברתי את המכתבים למשה אחיו.  ב-1978 נסענו יחד לאיטליה, פגשנו שם עוד חברים ובהמשך התפצלנו.

מנחם קרא הכל וידע הכל. הוא הלך המון לבתי-משפט וקרא עיתונים בבית-אריאלה. אני חושבת שהוא חייב לי את הקריירה העיתונאית שלו. כתבנו יחד טור קומי לעיתון "העיר" או ל"חדשות", אני לא זוכרת. הכרתי את יעקב העליון שעבד ב"מעריב", הכרתי ביניהם, ומנחם התחיל שם את כתיבתו העיתונאית. בהמשך הוא עבר ליחסי ציבור ולובינג, ובכלל זה גם עבודה עם עזר ויצמן שנבחר לנשיאות. כשמנחם קיבל את אות "יקיר תל-אביב", עזרתי לכתוב את הנאום עליו.