זוכרים את מנחם שיזף

מנחם שיזף (15 ביוני 1955 – 5 בינואר 2011) היה עיתונאי, עורך דין, איש חינוך, יועץ תקשורת, לוביסט, סוציאליסט, אוהד הפועל תל אביב ואקטיביסט. כיהן כיו"ר מיתולוגי ופורץ דרך של אגודת הלהט"ב. היה יועץ וחבר קרוב של הנשיא רובי ריבלין ויועץ התקשורת של הנשיא השביעי עזר ויצמן.
אתר זה הוקם באהבה ובגעגועים על ידי חבריו.
כי רעות שכזאת לעולם לא תיתן את ליבנו לשכוח

רובי ריבלין מתגעגע

חברות וחברים זוכרים את מנחם שיזף

לחצו על השם לקריאת הטקסט המלא

ראובן ריבליןהנשיא העשירי

"מנחם היה חבר. לא היה כמותו אדם שידע להבחין בין חילוקי דעות לבין ידידות אמת. למרות התהום הפעורה בינינו בהשקפות מדיניות, מנחם היה חבר אמיתי, איש רעים להתרועע ואיש אדיר להתווכח. מנחם היה מהפכן בכל רמ"ח אבריו, שלא היסס אף פעם להביע את עמדותיו"

רון חולדאיראש עיריית תל אביב יפו. בר פלוגתא שהפך לשותף לדרך

"פעילותו בנושאי זכויות אדם לא הצטמצמו רק בקרב הקהילה ההומו-לסבית אלא הוקדשו למען כל אדם באשר הוא אדם. דרך הכתיבה העיתונאית והמאבקים הפוליטיים שניהל, מנחם שיזף היה לסמל של מאבק בלתי מתפשר. לזכותו נזקפה קודם כל הפומביות, ומתן הלגיטימציה"

יעל דייןח"כית לשעבר וחברה

"אני יודעת שזכיתי למשהו מאוד חברי מצידו. אף פעם לא שפטתי אותו, הייתי עדה כל הזמן לסבל הגופני שהוא עובר, אבל הוא לא התבכיין. צחקנו יחד, הוא היה איש רעים, איש חברה, מעניין, נעים ומאוד חד"

כרמלה מנשהעיתונאית וחברה

"למנחם הייתה נפש נפלאה. בחור מקסים, חם, טוב, משעשע, נעים הליכות. נפגשנו בעבודה. כשהייתי כתבת משטרה היינו יחד. הוא היה כתב מצוין. היו לו הרבה חריצות וחום. הוא הבין עיתונות, היה אינטליגנט ודיבר בחופשיות על גייז"

נורה גרינברגלשעבר יו"ר אגודת הלהט"ב

"הוא זה שיזם את שינוי שם האגודה מ"אגודת ההומואים והלסביות" ל"אגודת ההומואים, הלסביות, הביסקסואלים והטרנסג'נדרים". זה לא היה רק שינוי שם, הייתה לזה משמעות גדולה, לצעד הזה שהיה שנוי במחלוקת בקהילה"

רינו צרוראיש תקשורת

"מי שפועל במקום שקורה בו דבר קשה, מייצר מלכתחילה פעולה אמיתית, מייצר התנגדות ומשנה מצב. מנחם שיזף השתמש בכלים העיתונאיים, ומהותית הוא כבר היה איש ציבור, אחד החריפים שהכרתי"

אמיר בן דודעיתונאי

"שיזף היה בנה של תל-אביב מוקדמת יותר. לא קולית ולא אופנתית בעליל. תל-אביב חנוך לוינית כזו, מכולתניקית, קצת מאובקת, שבה מותר להתווכח בצרחות סביב שולחנות פורמייקה דביקים על עניינים ברומו של עולם או בתחתית העיר"

ארי שמאיחבר לחיים וליציע של הפועל

"הקשר שלנו היה טוב, משעשע, הדוק. מה שהיה מיוחד בו, בין השאר, היו שיחות הטלפון בלילות. ולא תמיד הוא שמח לקבל אותן. הייתי מתקשר אליו בשעות הקטנות של הלילה. הוא היה מנסה להחזיר לי ולהתקשר אליי בשעות הבוקר המוקדמות. אבל לא הצליח. אם הוא היה טוטאלי? לא ידוע לי על טוטאליות מצד מנחם, אלא אם כן "טוטאלי" היא מילה נרדפת לנוירוטי. טקט? אצלו אין דבר כזה. היה לו טקט של אוסטיודה מהעיירה. הוא הכי עצבן אותי כשירק על מאיר אריאל"

אחמד טיביח"כ וחבר

"הוא היה מכוון לזכויות מיעוטים, לשוויון. היה תענוג להתווכח איתו. היה לו מה לומר כמעט בכל נושא ותמיד הוא אמר דברים נוקבים. הלב שלו היה במקום הנכון"

ששי גזעו"ד וחבר

"בחודשים האחרונים לחייו דיבר המון על הבדידות. נהג לומר "אני כל הזמן עם כולם אבל תמיד נשאר לבד". לא היו לו ילדים אבל כן היו לו המון חברים. איש מדהים. מותו ציער רבים, ואנחנו מסרבים להתנחם"

קובי ותמי גוטרמןחברים מהכפר הירוק

"מנחם לא היה עורך דין מסוג הכרישים, הוא היה שם כדי להגן על החלש. כבעל חוש צדק מפותח שקרנים, עוול ואטימות שלטונית הכעיסו אותו"

תומר שטיינהאורכדורסלן וחבר מהפועל תל אביב

"מנחם היה מאוד מעורב פוליטית והיה לוביסט בכנסת. אני מזוהה עם השמאל, כך שהיו לנו אותן דעות, אבל גם יריבים פוליטיים העריכו אותו"

שרי גל-מושינסקיחברת ילדות

"אני נתתי למנחם את שם המשפחה שיזף. זה היה בתיכון. לקחנו את שם המשפחה המקורי שלו, צ'יזבסקי, והתחלנו לשחק עם האותיות. וכך נולד שיזף"

שמעון אמסלםכדורסלן וחבר מהפועל ת"א

"הוא היה איש שיחה שמבין בכדורסל ברמה גבוהה ומאוד מעורב במה שקורה בהפועל. איש חריף, נונקונפורמיסט בגישה לחיים ותמיד מעורר לדיונים ושיחות"

שלומי לחיאנילשעבר ראש עיריית בת ים

"חכם, מצחיק, נאמן, טוטלי, אוהב, ככה אני רוצה לזכור אותו. הכרנו בכפר הירוק, מנחם היה מדריך של אחת הקבוצות. הוא היה אז סטודנט. אני זוכר איך הוא ארב למעשנים בשיחים"

שון וולקרחבר קרוב

"בשבילי מנחם שווה יותר מאבא ביולוגי, הוא הציל אותי ממוות כמה פעמים"

רמי גמזוחבר קרוב מהכפר הירוק

"הוא היה עם לב גדול וחם אבל חסר טקט. אי צדק שיגע אותו, הוא לא יכול היה לעמוד לראות חלשים נדפקים. בדרך כלל היה צריך להרגיע אותו בחוש הצדק הבלתי מתפשר שלו"

ריפעת (ג'ימי) טורקכדורגלן עבר וחבר

"הוא ידע תמיד למצוא לך זמן, וידע לתת לך הרגשה שאתה לא שונה. אין הרבה אנשים במדינה שיודעים מה זה זכויות אדם גם למיעוט הערבי, ואצל מנחם הנושא הזה היה מאוד בולט. בסביבה שלו תמיד הרגשתי כאילו הוא אח, לא עוד בן אדם"

רחלי שיזףגיסה

"מנחם היה אדם עם לב ענק ורחב, נדיב ברמות שלא הכרתי. אני מתנדבת בכל מיני מקומות, נמצאת במקום של נתינה, אבל כמו מנחם, אין ולא היה"

רותם דנוןעיתונאי וחבר מקהילה

"למדתי ממנו על נתינה, על הקרבה, על היכולת לשים את עצמך בקו האש ללא מורא, בידיעה שתשלם מחיר ושאולי לא תראה את התמורה באופן מיידי, אלא רק את התלאות והכאב"

דורון צבריחבר קרוב

"אפוף בענני באסה וייאוש מהחיים ופתאום, משום מקום, מופיע שיזף. מפה לשם, שעה אחרי אנחנו בחנות אופנועים ושיזף קונה לי אופנוע סוזוקי GN 250 אדום חדש!"

רונית ורדיעיתונאית וחברה

"לא ייאמן איך מקומו של שיזף נפקד מהיסטוריית הקהילה בארץ. יש כאן חוסר צדק היסטורי. זה קרה בעיקר כי שיזף כמו שיזף נכנס לוויכוחים פוליטיים ורב עם האנשים שאחר כך שכתבו את ההיסטוריה. הוא הלך ראש בראש עם כולם. הוא היה חד פעמי"

הראל וולקרסוג של נכד

"עד גיל שלוש היית בשבילי ממש כמו סבא, היית דואג לי ומפנק אותי. אין לי ולא היה לי סבא אחר חוץ ממך"

רונית אנטלרעיתונאית וחברה

"הוא מאוד עזר לי, פרגן, נתן עצות טובות ודיבר בזכותי. הוא היה אדם מאוד חכם וביקורתי. אהבתי להיות בחברתו, הוא היה 'יורה' כל הזמן. הוא כתב נורא יפה. מנחם ידע לספר סיפור"

רוני מילואשר לשעבר וחבר

"אם הוא היה חי היום, אני מאמין שהוא יכול היה לעזור מאוד בקידום המאבק נגד הפגיעה בחופש העיתונות ובעצמאות בתי המשפט"

רוני מולכוחבר ילדות

"תמיד הוא שמר על אופטימיות, אכל עוגות ואמר, "אני שומר על הסוכר". הוא שתה את החיים כמה שהוא רק יכול היה, ומעולם לא הביט אחורה בזעם"

אורנה קדושעיתונאית וחברה

"מנחם היקר, זאת הזדמנות לבקש ממך סליחה. לא באתי לבקר כשחלית, ולא הייתי שם כשסבלת בבדידות. וכן, הייתי מאלה שחיפשו את קרבתך כשהיית חזק ומצחיק ומלא סיפורים מעניינים. מה שקרה לך היה מפחיד, ובמיוחד אחרי כריתת הרגליים. הלוואי שהייתה לי הזדמנות לתקן, כי הגיע לך"

ראובן רייףחבר מהפקולטה למשפטים

"מנחם רדף צדק ללא לאות, זעק את כאבם של המקופחים. חוסר צדק ושחיתות הרגיזו אותו. מבחינה זו מנחם היה ונשאר הנער מהשומר הצעיר. הפעילות הכי חשובה שלו בעיניי הייתה פעילותו למען קהילת הלהט"ב ולמען אנשים שקופחו. הוא הפעיל את קשריו – שהיו רבים, בזמנו – למען אנשים שנפגעו"

קובי נווה (סיסקו)חבר מהכפר הירוק והיום מנכ"ל הכפר הירוק

"האכפתיות שלו כבשה את ליבי. הוא היה מאוד מעורב והשקיע הרבה מאמצים כדי להפוך את חיי התלמידים ליותר טובים, הוא היה מוכן לעשות כל דבר למענם. הייתה לו פינה חמה בלב לבני מיעוטים. הוא היה הכתובת עבורם, והוא טיפל בהם במסירות וסייע להם"

צ'יבי שיכמןצלמת וחברה מהיסודי

"כשהוא כבר היה קטוע רגל, הוא ארגן פגישת מחזור של בוגרי 'הר-נבו'. תמיד הייתה לו תכונה של העברת מידע, וגם כשנפגשנו שנים אחרי, הוא זכר כל אחד ואחת מבית-הספר היסודי וידע מה עלה בגורלו ומה הוא עושה, בעוד אני אפילו לא זכרתי שמות"

צחי נגהשותף לשעבר וחבר

"מראש ייעדנו את הפעילות שלנו רק לשנה, מ-1991-1992. זו הייתה תקופת בחירות והרצנו הרבה מועמדים מהעבודה, מהליכוד ומההסתדרות. נסענו איתם ברחבי הארץ. באחת הפעמים עשינו כנס במצודת זאב והייתה שם מישהי מצעירי הליכוד. "אתה עוד תשמע עליה", שיזף אמר לי. זו הייתה לימור לבנת"

פרופ' תמיר שפרפרופסור למדע המדינה ותקשורת

"טקט לא היה קיים אצלו, ועם זאת הוא היה אחד האנשים טובי הלב שאני מכיר. מצד אחד, הוא רב עם כל העולם, ומצד שני, גם בימים שהוא עשה המון כסף וגם הוציא המון כסף, הוא תמיד נשאר מנחם"

עשי אביבחבר ולקוח

"שיזף התחבר אליי מאוד. היו לי איתו שיחות נפש. אחרי שהוא סיים את הפגישות שלו, דיברנו שעות. הוא אהב 'לראיין' אותי. הוא נהג לומר לי, "עכשיו אני לא עובד, עזוב אותי". בשבילי לדבר איתו זו הייתה שעת טיפול, במקום פסיכולוג אינטילגנטי"

עיזאת נאפסוידיד אמת

"היה אכפת לו ממני ומהעדה, והוא לא חסך בפרסומים נגד השב"כ על העוול שנעשה לי. הוא לא היה מסויג. עיתון "חדשות" שאותו ייצג מנחם, היה הכי לוחמני בפרשה שלי"

עידן שיזףאחיין

"הוא מאוד אהב אותי ואני מאוד אהבתי אותו. הוא היה אדם חביב ונדיב. אהבתי ללכת איתו ועם אחי למשחקים של הפועל תל אביב בכדורגל או לראות אצלו משחקים, כי אבא פחות רואה את זה, ולהיות אצלו בבית בחופשים"

שמוליק גרוסמןעורך דין וחבר מהתיכון

"בתיכון לא ידענו על ההומואיות שלו, וכשהוא יצא מהארון, הוא עשה את זה ברעש וצלצולים, במוחצנות מלאה ובגאווה. אבל מנחם היה ההיפך הגמור מכל סוג של התנשאות, הוא לא חשב מה יגידו עליי. צעק, דיבר, צחק, ניצל את החיים עד הסוף"