אשת תקשורת חרדית וחברה

כתבתי את מדור הרכילות בעיתון "תל-אביב" במשך תקופה. שיזף נורא אהב את המדור הזה ומאוד עזר לי. אם נתקעתי בלי אייטמים, הוא הביא יש מאין, ותמיד חומר שווה, סחורה א' א', ולא מיחצ"נים.

עבדתי איתו ביחסי ציבור. המשרד שלו היה בשינקין והוא גר אז במגדל האופרה. הוא קלט את ניצני החזרה בתשובה אצלי, והיה יורד עליי, אבל בד בבד הוא היה מאוד מכבד. הוא לא השתמש במילים לא יפות, היה רגיש לנושא השואה בגלל הוריו וצחק המון. הוא גם מאוד אהב את אלונה פרידמן. בכלל, הוא אהב נשים יפות ודאג באופן אישי לכל מי שעבד תחתיו. היה אכפת לו מהעובדים שלו. תמיד הוא ביקש מאיתנו בקשות בנימוס, ולא הוריד עלינו הוראות, נשמה טובה.

מנחם היה מין יידישע מאמא. באותה תקופה היו לנו ילד או שניים, ושיזף אהב לשחק איתם, תמיד שאל לשלומם ודאג לגרש אותי מהעבודה הביתה, לילדים. כשהיו לנו כבר שישה ילדים הוא ביקש לבוא לבקר והביא מתנות. היה מופלא בעיניו כמה ילדים אישה יכולה ללדת. הוא היה מאוד משפחתי וחלום חייו היה בית ומשפחה. הוא היה איש משפחה, זה פשוט לא יצא.